חיפוש

חבילה הגיעה


הטלפון שלי מצלצל. המספר לא מזוהה ואני שוקלת לא לענות ואז נזכרת שהוא אמר לי לפני שיצא לעבודה שצריכה להגיע חבילה. אני עונה. זה אכן השליח. אחרי חצי שעה מגיע בחור צעיר ופורק ארגז גדול על הרצפה. אני מופתעת קצת מגודל החבילה אבל ממהרת לענייני והיא נשארת לה היכן שהניח אותה.

מאז שאמזון התחילו לעשות משלוחים חינם לארץ, נוחתים כאן בבית כל מיני דברים שונים ומשונים. ועם כל הנוחות שבעניין, לפעמים בכל זאת מוזר לי עוצמת התהליך מול גודל המטען. בפעם האחרונה אחרי מסע ארוך באוויר וביבשה, שתי שיחות טלפון ושליח שביקר אצל כמה שכנים עד שהגיע לכתובת הנכונה, נחתה בידי אחר כבוד ובשעה טובה מעטפת פצפצים קטנה. בתוכה נח קליפס מתכת דק להחזקת דפים סוררים וקופסונת פלסטיק שקופה זעירה לאלוהים יודע מה. מה שבטוח, לא מידתי בהגדרה.

אבל הפעם הגיע ארגז.

כעבור כמה ימים, בעודי שותה קפה בעמידה, לוכדת את עיני הכתובת שעל הארגז הסגור. "פשוט". כך, באותיות קידוש לבנה. אה! זאת המנבטה. הזמנתי אותה לפני שנסעתי לחו"ל ובהתרגשות הנסיעה שכחתי לגמרי מההזמנה. אני ניגשת לחלץ אותה עם מספריים גדולים ביד. חורצת בעזרתם את הפס השקוף שבמרכז ופותחת את הארגז. בפנים יש משהו עטוף בניילון בועות. אני מנסה להסיר אותו ולשלוף החוצה את מה שבתוכו ומגלה אריזה מופתית מהודקת היטב במסקינטייפ רחב שקוף. טוב, זו מנבטה מחימר, בהחלט נדרש כאן עיטוף מוקפד. המספריים כבר במגירה, אני חוזרת לקחת אותם, ואז חותכת ושולפת מהאריזה בזהירות יתרה – מכסה. נחמד. אבל איפה המנבטה? בארגז יש עוד אריזה. אני ניגשת לפתוח גם אותה, המספריים באורח פלא שוב במגירה, ואני שוב ניגשת להביא ומבטיחה לעצמי לטפל באו-סי-די. אני נזכרת שהזמנתי מנבטה עם שתי קומות, אבל כמו בבושקה מסרט אימה, בכל פעם שאני מסירה עטיפה אחת, אני מגלה עוד אחת בתוכה. כל חלק ארוז בנפרד עם מסקינטייפ חזק ועבה מהגיהינום. אחרי שלושה טיולים למגירה וחזרה אני מבינה שכדאי שהמספריים יישארו איתי. לנצח.

עכשיו חוץ ממנבטת חימר, תועפות מסקינטייפ משומש שנדבק לכל דבר, וניילון פצפצים בכמות שתעשה את הבת שלי מאושרת למשך שבועיים ימים, אני מוצאת בפנים גם שתי שקיות עם זרעים שלמים – שיבולת שועל, שעורה. לפחות זה מה שכתוב על השקית, אם כי לעין בלתי מזוינת, כמו זו שלי, הם נראים בול אותו דבר. אולי התבלבלו שם מרוב שהקפידו על האריזה. ויש גם דף עם הוראות להנבטה. נפלא. אני מתחילה לקרוא. ומיד מתבדה.

"הנבטה מתחלקת לשני סוגי זרעים. נבטים – זרעים קטנטנים, ונבטוטים..." כאן במקום "זרעים עוד יותר קטנטנים" כפי שהייתי מצפה, כתוב דווקא: "נבטוטים – זרעים גדולים." אני קוראת שוב. מנסה להפנים, ואז בספקנות מה מפשילה שרוולים וממלאת אחר ההוראות, ככל שהצלחתי להבין. אני מפזרת את זרעי השיבולת שועל בצלחת החרס המחוררת, ואת אחיהם התאומים בקומה השנייה. מרטיבה ומכסה. לשמחתי הרבה נראה שהם צריכים רק מים ולשבת בחושך כמו פולנייה. אני לא מטלטלת ולא מנערת (כתוב בפירוש שאסור), ואחרי יומיים, ממש בחנוכה, קורה הנס! גרעיני השיבולת שועל (או שזו השעורה?) מגדלים זקנקן צרפתי לבנבן. כנראה בכל זאת מדובר בזרעים שונים, כי אחיהם התאומים מהקומה השנייה נשארו סגורים. אה הא! זהים מבחוץ אבל לא מבפנים. ביום השלישי הזקנקן כבר היפסטרי למדי, כל הזרעים נבוטים והמראה מלבב ובעיקר – חי!

המנבטה הזאת היא קסם אמיתי. אני נישאת על גלי ההצלחה והדמיון וכבר רואה בעיני רוחי איך אני מנביטה קינואה, טף אדום, סומסום, כוסמת... ואז את הלחם. קמח שיפון מלא, המון מחמצת, מיליוני זרעים מונבטים, לחם מפוצץ בערכים תזונתיים. אני אוכלת ממנו ומתמלאת כוחות-על אדירים. אני וונדר וומן של החיים. אני עושה סיבוב של 360 במקום ופוקחת עיניים רק כדי לגלות שאני עדיין בטרנינג ושיער אסוף. טוב גיבורי-על זה לילדים, ואני הרי בנאדם מבוגר ומציאותי. אני אוכל פרוסה או שתיים כל יום מלחם בריא כזה, ואזכה ב... חיי נצח! לא פחות מזה. לרגע אני מעודדת, ואז חושבת, איך בעצם ייראו חיים בלי תאריך תפוגה?

סביר להניח שכל יום מחדש אני אדחה הכול למחר ולעולם לא אצא מהמיטה.

אני מוציאה מלוואח מהפריזר. מניחה למעלה גבינה צהובה, מטגנת ואוכלת.

הנבטה – לא רק למשועממים

תכולת המים בזרעים נמוכה, ולכן הם יכולים לשרוד במצבים קיצוניים כמו יובש וכפור ולהישמר לאורך זמן. מיעוט המים בזרע היא גם אחת הסיבות לכך שזרע לא נובט מיד, אלא רק לאחר שחדרו לתוכו מים ועוררו בו פעילות ביולוגית. כשהזרעים נרטבים, האנזימים שבהם מתחילים לפעול ומאפשרים לחומרי התשמורת – פחמימות, חלבונים ושומנים – האגורים באנדוספרם להתפרק ולספק לזרע את האנרגיה הדרושה לנביטה.

ואיך זה נוגע אלינו? הנבטה מעלה לאין שיעור את הערך התזונתי של הגרעין. אפשר להנביט שלל זרעים ולהוסיף נבטים למנות שונות ולהעשיר אותם בערך תזונתי. גרעינים מונבטים מכילים כמויות גדולות של חלבונים איכותיים, ויטמינים, מינרלים וסיבים, וגם חומצות אמינו חיוניות – אבני הבניין של החלבונים שהגוף אינו מסוגל לייצר בעצמו ובדרך כלל זמינים במזונות מן החי – ולכן הנבטה טובה במיוחד לצמחונים ולטבעונים. עוד על הנבטה ואיך מנביטים ועל לתת כמשפר אפייה טבעי בפוסט – ALL YOU NEED IS TIME

https://www.lehemtov.co.il/post/all-you-need-is-time

484 צפיות
הירשמו לקבלת עדכונים
  • Facebook
  • Instagram

 ©2016 by Ariel@Wix. לחם מחמצת בעבודת יד