סוף סוף באו להתקין לי אדים. לו. לתנור. ציפיתי לרסס קל שנוחת מעדנות על בצקים תפוחים כשברקע נשמע צליל התזה עדין, אבל המציאות, כמו מציאות,...

ביום יום מספיקות לי שתי עיניים, אבל בטח לא מזיק שתהיה עוד אחת, שלישית. אני עוצמת את השתיים שכבר יש לי ומחכה. שני מטפלים נעמדים משני צדי ראשי

ואז אני מוצאת אותו. את המלוש-מזלג הצרפתי, יד-שנייה, שאני מחפשת כבר הרבה זמן, ומכל המקומות בארץ הוא דווקא באילת. אולי נרד לסיני