אני יוצאת מאולם הנוסעים הממוזג במרסיי אל יום שמש יפה שמביא איתו ניחוח קל של ים ובריזה. אני פונה שמאלה בביטחון ופוסעת נמרצות רק כדי לגלות

הנבטה, מחמצת, לחם... הכול מערכת יחסים בעצם. בזרע יש מחסן חומרי תשמורת לחיים חדשים, אבל יש בו גם חוכמה – הוא לא ינבוט בכל זמן ובכל סביבה.

מרגע שאני נכנסת למאפייה התמונה משתנה. בפנים אור רך, חמים ונעים, תנור עצים עתיק כבר בוער בקולות פיצוח דקים, מפיץ ניחוחות מעושנים